מסע אל הגאולה

עם היציאה ממצרים זכינו למנה מסויימת של חירות, אבל את החירות האמיתית יביא לנו משיח-צדקנו

מאת: הרב מנחם ברוד

אווירת חג הפסח אופפת אותנו מכל עבר. מצות ויין, בית מצוחצח ונקי מחמץ, שמחת חג אמיתית. מיליוני יהודים בארץ ובתפוצות חוגגים מחדש את החג היהודי העתיק ביותר – חג יציאתנו מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה.

אין עוד עם בעולם שחוגג בדבקות כזאת חג בן יותר משלושת-אלפים ושלוש-מאות שנים. אין עוד אומה ולשון שיש לה זיכרון היסטורי ארוך כל-כך, ומערכת מגובשת של מצוות, הלכות ומנהגים, שבכוחה לחבר המוני בני-אדם החיים בימינו עם אירוע שהתרחש לפני שנים רבות כל-כך.

במובן זה אנחנו עם יחיד ומיוחד. כל ילד יהודי נושא עמו מורשת עשירה ועתיקה, וכך ניתנת לנו פרספקטיבה שמעמידה באור הנכון את האירועים השוטפים. מה ערכן של סערות היום-יום מול הקיום היהודי הנצחי!

אמונה שעומדת במבחן

המבט הזה על הקיום היהודי יש בו לרומם אותנו מעל החולף והרגעי. וכי יש בכוחנו לקלוט מה משמעותם של שלושת-אלפים ושלוש-מאות שנה? ממלכות קמו ונפלו, העולם השתנה פעמים אין-ספור, דברים שהטרידו מאוד בזמן מסויים נהפכו לזיכרון עמום, ובמקומם באו דאגות חדשות.

לפנינו מצטייר מסע ארוך ומפותל שמתקדם והולך לעבר נקודת הסיום שלו. הגאולה ממצרים הייתה ראשיתו של תהליך הגאולה, שיגיעו לשלמותו בגאולה השלמה העומדת לפנינו. עם היציאה ממצרים זכינו למנה מסויימת של חירות, אבל את החירות האמיתית יביא לנו משיח-צדקנו, הגואל האחרון שאנו מצפים לו כל-כך.

לא קל לדבוק בהתמדה בלהט האמונה הזאת. עוד יום עובר, עוד שנה חולפת, ועדיין בן-דוד לא בא. לאורך ההיסטוריה היו רגעים שהרגשנו כי הגאולה עומדת בשער, הושט היד וגע בה, אבל הגלות התמשכה ואף גברה והחריפה.

האמונה הזאת נבחנה גם בגאולה ממצרים. משה בא ובישר לעם-ישראל את בשורת הגאולה. העם התמלא תקווה – "ויאמן העם". ומיד אחר-כך באה האכזבה: פרעה החמיר את גזֵרותיו, הורה להפסיק לספק תבן, הכביד את העול. האכזבה הייתה גדולה כל-כך, עד שבני-ישראל באו בתרעומת קשה אל משה ואהרון, ואפילו משה זעק אל ה': "למה הרעותה לעם הזה! למה זה שלחתני!". אך אחרי כל זה החלו ניסי הגאולה והביאו לידי יציאת מצרים.

לא להרפות

אנו מאמינים כי תקופתנו היא עת הגאולה. גדולי ישראל בדורות האחרונים דיברו על כך בצורה המפורשת ביותר. הרבי מליובאוויטש הצהיר בבהירות כי הכול כבר מוכן לגאולה, והיא צריכה לבוא בכל רגע ורגע. אלא שככל הנראה אמונתנו נבחנת שוב ושוב, ותפקידנו לעמוד במבחן ולא להרפות מעוצמת האמונה והציפייה.

חג הפסח בכלל הוא חג הגאולה, ובשביעי של פסח מאירה הארת המשיח, כפי שלימד הבעש"ט. זה הזמן לחזק את אמונתנו בגאולה הקרובה ולהתפלל שכבר תבוא תיכף ומיד ממש. נסעד אפוא כולנו את 'סעודת המשיח', שמחדירה את האמונה בגאולה הקרובה אל תוך ליבנו ונפשנו ואף אל תוך גופנו הגשמי, ויהי רצון שנזכה לחגוג את החג עם משיח-צדקנו, בבית-המקדש השלישי, ומתוך שמחה ורוב טוב.

שתף לחברים

שתף