עשו ככל יכולתכם!

להיאנח ולבכות קל. אולי גם מפתה. אבל זה לא מספק.. הקדוש-ברוך-הוא רוצה שנעשה ונפעל במלוא המרץ והכוח – כל שביכולתנו! – להבאת הגאולה, על-ידי מצוות ובמעשים טובים.

השקט הופר באחת למשמע קול פחיות מתנגשות. בתוך שניות ספורות נמחו הדמעות והחדר לבש צורה חדשה לחלוטין. האורחים הלא קרואים שנכנסו לא מצאו שום דבר חשוד ושבו כלעומת שבאו.

המקום: מרתף יהודי ברוסיה הקומוניסטית. האירוע ה"לא חוקי": התוועדות חסידית מרגשת. הרב הדובר הצליח לחדור ללבותיהם של הנוכחים ולגרום להם לדמעות, עד שהשומר הניצב בחוץ הפעיל את האות המוסכם להתרעה על התקרבות של אנשי החוק – סוכני הקג"ב הידועים לשמצה. בן רגע שינה החדר את מראהו. אחד תפס עיתון, ידידו נכנס לשירותים והשלישי פתר תרגילי מתמטיקה. ברגע שהמבקרים הלא רצויים יצאו, חזרה להתקיים ההתוועדות התובענית.

דעתו של הרב לא הייתה נוחה ממה שראה: "מדוע", תמה, "כאשר דיברנו על עבודת השם וקלטתם עד כמה נדרש מכם להשתנות – בכיתם, ואילו כאשר שמעתם את הפחיות הנוקשות ונחרדתם לשנות את האווירה, לא פרצתם בבכי?".

התלמידים התבוננו ברבם מופתעים: "וכי מה היה עוזר לנו לבכות", שימש אחד מהם פה לכולם.

"תשמענה אוזניך את אשר פיך מדבר", זעק הרב. "בכי לא פותר את הבעיה"

■ ■ ■

כ"ח ניסן, שחל השבוע ביום שישי, הוא תאריך שמרעיד לבו של כל חסיד חב"ד. זה היה לפני 25 שנים. אחרי שנים רבות של הנהגה, בהן נטע הרבי מליובאוויטש תחושה ברורה כי הוא זה שמנווט את הפעילות להבאת הגאולה האמיתית והשלמה, נשא הרבי דברים מפתיעים והתנסח במילים שמעולם לא נשמעו: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא את משיח צדקנו".

קשה לתאר במילים את התדהמה בה הוכו כל החסידים למשמע הדברים. האם הרבי מוציא את עצמו מהתמונה? למה בעצם מצפה הרבי מאתנו?

מאות ואולי אלפי מאמרים נכתבו על כך וכזה גם מספרן של דרשות התעוררות שנישאו בעקבות אותה שיחה של כ"ח ניסן תנש"א. כל אחד מהלבלרים והנואמים ניסה את כוחו בהבנת כוונתו של הרבי באמרו "אני את שלי עשיתי" וחתר להגדיר את ציפיותיו של הרבי מהחסידים ומכלל ישראל.

התובנות וההגדרות רבות כחול הים, אולם יש כמה מכנים משותפים לכולן. אחד הוא שהרבי בוודאי לא בא להתנער מאחריות אלא לנער את החסידים. הרבי פשוט בא לומר כי עם כל הכבוד לכל הפעולות שנעשו עד אז – זה לא זה. הגיע הזמן לפעילות ברמה אחרת לגמרי, בסטנדרטים שונים לגמרי!

איזו פעילות? אלו סטנדרטים? תשובות רבות על כך, רבות מאוד. אבל כאן יש מכנה משותף נוסף, מוסכם על כל הוגי הדעות. הרבי לא אמר בכו, אלא עשו! עשו כל שביכולתכם להבאת הגאולה.

■ ■ ■

רבי שלום דובער, האדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד אמר: "טובה פעולה אחת מאלף אנחות". יהודי יכול להתבונן בגלות המתארכת וליפול לייאוש. יהודים יכולים לחשוב על מצבם הרוחני ולהיאנח מרה.

להיאנח ולבכות קל. אולי גם מפתה. אבל זה לא מספק את הקדוש-ברוך-הוא. הקדוש-ברוך-הוא רוצה שנעשה. שנפעל במלוא המרץ והכוח – כל שביכולתנו! – להבאת הגאולה, על-ידי שנרבה במצוות ובמעשים טובים.

בשבועות ובחודשים הסמוכים לאותה שיחה, נתן הרבי כמה דוגמאות למצוות שיש לקיומן סגולה מיוחדת להבאת הגאולה: לבקש ולדרוש מהקדוש-ברוך-הוא ומהמשיח בעצמו את הגאולה, להתחזק באהבת ישראל, להרבות בנתינת צדקה ובהגשת עזרה לזולת. כמו כן, להתמקד בלימוד על הגאולה ועל ההכנות לקראתה – תחום מרתק שפרוש בהרחבה יוצאת דופן במשנת הרבי – ולחוות וליישם כל מה שניתן.

על משימות אלו עלינו להתאמץ בכל יכולתנו כדי "להביא את משיח צדקנו".

באדיבות: הגאולה - מעניין ועכשווי

שתף לחברים

שתף