מקור הברכה

"לאחר שהוכחת כי השבת יקרה לך ואינך מוכן לוותר עליה בשום אופן, תאיר לך ההצלחה פנים. לך לדרכך וקבל את העסק הראשון שיזדמן לך, וה' יהיה בעזרך"...

יתום וגלמוד נותר שמואל בעולם אחרי פטירתם של הוריו. תושבי העיירה הפולנית מישקוב היו טרודים בעיסוקיהם, ואיש לא התפנה להתעניין במצבו של הנער היתום.

יום אחד נעלם הנער. הוא לקח עמו תרמיל קטן ויצא לשוטט בעולם הגדול. בחלומותיו קיווה להצליח בעסקים ולהיות עשיר גדול.

הנער החל להתרועע עם סוחרי השוק ולמד מהם את רזי המקצוע. בין ידידיו החדשים נמצאו רבים שאינם יהודים, וכך התקרר אט-אט יחסו כלפי התורה והמצוות. פעם החסיר מצווה אחת, פעם זלזל במצווה אחרת, עד שזנח לגמרי את דרך התורה והמצוות.

אחרי כמה ניסיונות כושלים בעולם העסקים הציע לו אחד מידידיו לייבא בדים למישקוב. "הביקוש כאן גדול, ועדיין אין מי שמייבא לכאן בדים בקביעות", שכנעו הידיד. שמואל החל לעסוק בכך וראה הצלחה בפועלו. במהרה נעשה בקי במסחר האריגים, עד שהקים בית-מסחר גדול, שהיה שוקק קונים.

אלא שעם ההצלחה גדל גם תאבונו של שמואל. הוא החליט לפתוח את בית-המסחר גם בשבתות. בליבו חשב שעכשיו יגדלו רווחיו, אלא שמאותו רגע החלו עסקיו להידרדר.

יהודים רבים החלו להדיר את רגלם מבית-המסחר של שמואל. הם לא רצו להיכנס לחנות המחללת את השבת בפרהסיה. על המדפים הצטברה סחורה רבה ויקרה, ואין קונה. חובותיו של שמואל גדלו והלכו, ובעלי החוב ירדו לחייו.

כאילו לא דיי בזאת, יום אחד פרצה שרֵפה בבית-המסחר וכל הסחורה היקרה עלתה בלהבות.

שבור ומדוכא החליט שמואל לנסוע ליריד בוורשה, בתקווה למצוא שם עסק כלשהו. בפרוטותיו האחרונות שילם לעגלון בעבור הנסיעה, ומכיוון שאלה היו ימי חורף קשים ומושלגים, התקדמה העגלה אך בקושי.

כשהתקרבו לעיר רדומסק הודיע לו העגלון כי עליהם לעצור בעיר עד שתחול הפוגה במזג-האוויר הקשה. הם נכנסו לעיר בשעת לילה, ושמואל חיפש בית מואר, שבו יוכל ללון בלילה.

כשראה אור באחד החלונות, נקש בדלת. את הדלת פתח יהודי בעל עיניים עמוקות והדרת פנים בלתי-רגילה. זה היה ביתו של הצדיק רבי שלמה מרדומסק, בעל 'תפארת שלמה'. שמואל זכה לאירוח חם ולבבי. כשהתחמם מעט ליד התנור ושתה כוס תה מהביל, שאל אותו הצדיק מאין בא ומה מטרת נסיעתו.

שמואל סיפר על המשבר שפקד את עסקיו. הצדיק שאל בנחת: "סיפרת לי על ענייניך הגשמיים, ומה באשר לענייניך הרוחניים?". שמואל פרץ בבכי. בעיניים מושפלות סיפר כיצד החל לזלזל בשמירת המצוות, עד שהחל לפתוח את בית-מסחרו בשבת.

הצדיק הנהן בראשו ואמר לו בנימה אבהית: "על השבת אומר הקב"ה 'מתנה טובה יש לי בבית גנזיי, ואני מבקש ליתנה לישראל'. זו מתנה טובה המביאה ברכה לכל ימי השבוע. מי ששומר אותה כראוי, רואה הצלחה במעשה ידיו, ואילו כאשר מחללים את השבת, תובעת השבת את עלבונה.

"לא פלא", המשיך הצדיק, "שהפסדת את רכושך דווקא בשרֵפה, שכן נאמר 'לא תבערו אש... ביום השבת'. כאשר השבת אינה נשמרת כהלכתה קורה ההפך מזה".

הדברים חדרו עמוק לליבו של שמואל. הוא המתין לשמוע מה יורה לו הצדיק. "אם תחליט לשמור את השבת בכל מחיר, גם אם תפסיד בגלל זה הון רב – תראה ברכה בכל מעשה ידיך למעלה מדרך הטבע". שמואל קיבל עליו לשמור את השבת ויהי מה.

למחרת התבהרו השמים ושמואל יצא לדרכו. מיד בהיכנסו לוורשה פגש אותו בעל אחוזה והציע לו עסקה  של כריתת עצים ביערותיו תמורת שכר נאה. שמואל נטה להסכים, אלא שאז העיר בעל האחוזה כי העבודה צריכה להתנהל שבעה ימים בשבוע. שמואל השיב מיד בשלילה.

עברו עליו כמה ימים של שיטוט ביריד, בלי שהצליח למצוא שום עסק ראוי לשמו. כבר התכונן לעזוב את היריד, ואז פנה אליו אדם והציע לו לשמש סוכנו במסחר שוורים וסוסים. ההצעה קסמה לשמואל, אך שוב נאמר לו כי עבודה זו כרוכה בחילול השבת, והוא דחה את ההצעה מיד.

העמידה בניסיונות גרמה לשמואל תחושה טובה, אך מצבו הכלכלי לא השתפר. הוא חזר לעיירתו בידיים ריקות, ולאחר זמן החליט לנסוע שוב אל הצדיק שהבטיח כי מצבו ישתפר למעלה מדרך הטבע.

הרבי מרדומסק קיבל את פניו בסבר פנים יפות ושמח לשמוע כי עמד בניסיון פעם ופעמיים. "שמואל חביבי", אמר לו הצדיק, "לאחר שהוכחת כי השבת יקרה לך ואינך מוכן לוותר עליה בשום אופן, תאיר לך ההצלחה פנים. לך לדרכך וקבל את העסק הראשון שיזדמן לך, וה' יהיה בעזרך".

בדרכו חזרה שמע כרוז המודיע על מכרז שיתקיים בעוד כמה ימים. זה היה מכרז על החלפת מסילות הברזל בכמה נתיבים מרכזיים. מכרז בהיקף כזה היה דמיוני לחלוטין בעבור שמואל, אך הוא בטח בדברי הרבי וניגש למכרז.

בדרך שאין לה כל הסבר מצא שמואל חן בעיני הממונים. כשהגיע שלב ההכרעה הוכרז כי שמואל היהודי ממישקוב זכה במכרז. יתרה מזו, אף פטרו אותו מתשלום דמי המכרז.

כששב אל הרבי מרדומסק אמר לו הצדיק: "הנה גם אתה קיבלת 'מתנה טובה' מגנזי המלך, והכול בזכות שמירת השבת".

שתף לחברים

שתף