לאן כל זה מוביל

יש מכנה המשותף לסיום המלחמה הקרה ולמלחמת הטרור שמתרחשת בעולם לאחריה: שניהם נצפו כמובילים אל הגאולה המתקרבת

"התנגשות ציוויליזציות" הוא שמה של תיאוריה מדעית. עיקרה של התיאוריה הוא שזהות תרבותית ודתית תהיה המקור העיקרי של הסכסוכים בעולם שלאחר המלחמה הקרה. תיאוריה זו הוצעה מיד עם תום אותה מלחמה, לאחר נפילת חומת ברלין שסימלה אותה.

התיאוריה המדעית לא ממש מקורית. בתחילת פרשת השבוע (וישלח) מספרת התורה על מפגש שהיה כמעט להתנגשות ציוויליזציות. הפגישה בין האחים עשיו ויעקב מתוארת במדרש כמה שהיה על סף מלחמת עולם בין שתי תרבויות. מה שמנע את המלחמה הייתה הצהרתו של יעקב לעשיו – אתה השליט כעת. העולם לא יכול להתקיים עם שתי מעצמות מושלות בכיפה, ובאותה עת היה תורו של עשיו לשלוט.

*

בעת האחרונה שבה המלחמה הקרה ומכה בזיכרון. מעורבותה של רוסיה בנעשה בסוריה מטרידה את מנוחת העולם. באחד מאתרי האינטרנט בארצות הברית כבר פורסמה קריקטורה של אדם ששומע את החדשות ומתחיל להתגעגע לימי המלחמה הקרה – טרם פרוץ גל הטירוף האסלאמי.

בשנים האחרונות נשמעים מדי פעם ויכוחים בין פובליציסטים שונים ברחבי העולם. אלו אומרים שגל הטרור של האסלם הקיצוני שאנו חווים כעת מהווה התגלמות של התנגשות ציוויליזציות. תוכיח על כך שאיפתם המטורפת של לוחמי הח'ליפות האסלמית. ואלו אומרים שהטירוף אינו מגיע מציוויליזציה מסוימת, אלא זה פושט על כל מקום אפשרי בגלובוס.

כך או אחרת, לדידם של כל ה'מומחים', המצב העולמי כיום שונה לחלוטין מלפני עשרים וכמה שנים. אז הייתה המלחמה שמעל ושמתחת לפני השטח  מלחמת כבוד על תואר המעצמה הגדולה ביותר. או מהיבט אחר – זו הייתה מלחמה בין אידיאולוגיות: הקומוניסטית מול הדמוקרטית. היום מדובר במלחמת דת.

למוסלמים אין באמת כוח ואין סיכוי לעמוד מול המערב בקרב ישיר. לכן הם נוקטים בפעולות טרור. הם גם יודעים לנצל היטב את נקודת התורפה של העולם המערבי – הדמוקרטיה, בשביל להשתלט עליו מבפנים. אבל אין זה לאורך ימים.

*

יש מכנה המשותף לסיום המלחמה הקרה ולמלחמת הטרור שמתרחשת בעולם לאחריה: שניהם נצפו כמובילים אל הגאולה המתקרבת. הרבי מליובאוויטש ציין כי סיומה של המלחמה הקרה והסכם ביטול הנשק שנחתם בעקבותיו הוא ראשית קיומה של הנבואה "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות". מאז, נעצר מרוץ החימוש העולמי שהגיע בשיאו עד לכדי אפשרות להחריב את העולם מיליוני פעמים, היו לא תהיה. משאבי העתק שהוקדשו לחרבות ולחניתות הוסבו למטרות כלכליות וסוציאליות – אתים ומזמרות.

ובאשר לטרור האסלמי המתגבר – גם כאן מתגשם חזון בדרך לאחרית הימים. בספר הזוהר נאמר כי עתידים בני ישמעאל לעורר קרבות חזקים בכל העולם, עד שיתקבצו עליהם כל בני אדום למלחמה סמוך לארץ ישראל. מהמלחמה הזו יצאו כל העמים מוחלשים ופגועים, מלבד עם ישראל. זה יהיה זמן בו תתקיים הנבואה על שעת הנקם והתשלום, "זבח להשם בבצרה". או אז יוכר כוחו של עם ישראל, שבו בחר השם להיות לו לעם סגולה, וכל העולם יכיר וידע כי להשם המלוכה – תכף ומיד ממש.

שתף לחברים

שתף