גיור להמונים- זה טוב או רע?

המילה 'גרים' מתייחסת לניצוצות קדושה גבוהים הפזורים בעולם הזה הגשמי ומחכים לגאולה. האם גיור של גויים רבים באמת ממהר את בוא הגאולה? ומה דעת ההלכה בנוגע לגיור המוני?

מאת: הגאולה מעניין ועכשווי

התשובה היא לאו מוחלט! גיור סיטונאי לא תורם שום דבר חיובי לתהליך הגאולה. ההלכה היהודית מחייבת להערים קשיים בדרכם של גויים שבאים להתגייר, משום שרק מי שרוצה בכנות להיות יהודי שומר מצוות ומקפיד על קלה כבחמורה (!) – יכול ואכן מתקבל לגירות, באהבה. כל גיור שנובע ממניע צדדי, כגון רצון לשאת בן או בת זוג יהודים, או טובת הנאה אחרת – מבלי נכונות לקבל עול מלא של מצוות – פסול מעיקרו ומי שעבר אותו נשאר גוי! ברור אם כן, שגיור סיטונאי משולל, משום שבסיטונאות – אין שום אפשרות לבדוק כראוי את מה שמחייבת ההלכה.

זו אחת המשמעויות של מאמר חז"ל: "קשים גרים לישראל – כספחת" (יבמות מז, ב). ספחת היא סוג של צרעת. מכיוון שרוב המתגיירים לא רוצים באמת להפוך לחלק אינטגרלי מעם ישראל – הם הופכים לאחר הגיור הכוזב לגייס חמישי, שכמו צרעת קשה מאוד להיפטר ממנו.

אמנם אמרו חז"ל: "לא גלו ישראל לבין האומות, אלא כדי שיתוספו עליהם גרים" (פסחים פז, ב). אולם אין הכוונה לגיור המוני, אלא לעצם התופעה שיהיו גויים שיהפכו ליהודים ובכך תתפרסם תקבל אמונת האמת תהודה בקרב אומות העולם.

ועוד: מוסבר בתורת החסידות, כי המילה 'גרים' כאן מתייחסת לניצוצות קדושה רוחניים גבוהים שפזורים בעולם הזה הגשמי, כחלק מחיותו האלוקית ומתקיימים בו כמו גרים בארץ זרה. עם ישראל נפוץ בין הגלויות במטרה להגיע אל אותם ניצוצות ולאספם; להשתמש בדברים הגשמיים השונים שנמצאים בכל מקום לתועלת קיום המצוות, ובכך לגאול את הניצוצות הקדושים שחבויים בהם. בהקשר זה, ראוי לציין כי לפי עדותו של הרבי מליובאוויטש, כבר הושלם איסופם של 'גרים' רוחניים אלה, ואכן אנו עומדים בכל רגע לזכות לגילוי הגדול של הגאולה.

מקורות: שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רסח, סעיפים ב, יב. חידושי אגדות מהרש"א, פסחים, פז, ב. תורה אור, בראשית, ו, א. ספר המאמרים (ליובאוויטש) תש"ב. תורת מנחם, תשנ"ב, כרך א, עמוד 401.

 

שתף לחברים

שתף