התפילה שבקעה רקיעים

כשהגיעה השמועה שיהודי אחד נתפס במערת המכפלה. מיד ידע האור החיים הקדוש שזהו רבי גרשון מקיטוב. ויבך מרה ומיאן להתנחם

פעם אחת ראה רבי ישראל בעל שם-טוב, כי נגזרה גזירה נוראה על ישראל שתכלה מהם, חס ושלום, התורה שבעל-פה. הגזרה השמיימית הזו היה לה ביטוי כאשר לפתע הצוררים ביחד עם המשכילים הביאו 'הוכחות' שהגמרא 'ממעטת' בערכם של הגויים ועל כן דנו את התלמוד לשריפה...
 
שלח הבעל שם טוב הקדוש איגרת דחופה לגיסו רבי גרשון מקיטוב, אשר עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. וביקש ממנו: "מהר , קום ותעלה חברונה, היכנס אל מערת המכפלה. תתפלל שם ותאמר אל האבות הקדושים: "אבות העולם", כלל ישראל מודיע לכם, שהוא עכשיו בצרה גדולה! רוצים לשלול ממנו את התורה שבעל-פה, על כן בקשו רחמים".
 
הלך ר' גרשון לחברון וביקש להיכנס למערת המכפלה. אלא שהכניסה ליהודים אסורה הייתה אל מערת המכפלה שבחברון. הערביים השתלטו על המקום ולא נתנו לו להכנס, ולא זו בלבד אלא שלפתע רץ השומר הישמעאלי כנגדו להכותו נפש....
 
רבי גרשון לא נבהל. הוא ידע שהוא שליח של כלל ישראל בשליחות הבעש"ט. מה עשה? נתן רבי גרשון לישמעלי השומר מטבע זהב וברח לו משם. כך עשה רבי גרשון גם ביום השני – נתן מטבע וברח. וכך גם ביום השלישי . וביום הרביעי, אחרי שנתן את המטבע, ביקש בבכייה ובתחנונים מן הישמעאלי שייתן לו להיכנס למערת המכפלה ונתן לידו שוב, מטבע זהב. התמלא הישמעאלי רחמים עליו ונתן לו רשות, וגם עמד והראה לו הדרך לשם. רק אמר לו: "תזדרז ואל תתעכב שם הרבה, כי בעוד שעה מתחלף המשמר".
 
נכנס ר' גרשון פנימה ואמר לפני קברי האבות מה שציווה לו גיסו הבעש"ט. ומיד נפלה עליו אימה גדולה וחשכה וניתקו מורשי לבבו. הוא השתהה ואחר כך יצא. והנה, בחוץ בינתיים החליפו את המשמר ובדיוק הגיע השר ומה הם רואים? איש יהודי בחצר מערת המכפלה...
 
תפשו השומרים את רבי גרשון והטילו אותו אל בית הסוהר לחרוץ משפטו באיזו מיתה להמיתו...
 
והנה ביום חמישי של אותו הבוע, ובעל 'אור החיים' הקדוש , היו לו געגועים רבים לרבי גרשון. והוא ביקש לחפשו בכל ירושלים, אבל רבי גרשון לא נמצא.
 
ואז הגיעה השמועה שיהודי אחד נתפס במערת המכפלה. מיד ידע האור החיים הקדוש שזהו רבי גרשון מקיטוב. ויבך מרה ומיאן להתנחם. וכל הלילה הניח ראשו בין ברכיו ויצעק: "הוי אחי. הוי אחי!" ביום הששי בבוקר, יצאה הפקודה לשרוף את ר' גרשון!
 
מששמע זאת הרב "אור החיים", הלך בכל העיר וזעק זעקה גדולה ומרה. ויהי כאשר כילה להתפלל כבר היה ערב שבת , בין השמשות. בבית מדרשו של רבי חיים בן עטר, האור החיים הקדוש, מכניסים את השבת. ובאותו רגע ממש פתח רבי גרשון את הדלת ואמר בשמחה: "שבת שלום "
 
מרוב שמחה וששון נעתקו המילים, מפי כל. אז גם ידעו כי בטלה הגזרה הנוראה...

שתף לחברים

שתף