"שום דבר לא ירתיע את שלוחי הרבי" ● סיפורי שליחות

לכבוד 'כנס השלוחים העולמי' המתקיים בימים אלו ב-770, הננו מתכבדים להגיש 4 סיפורי-שליחות מיוחדים

 

הרב מנחם מענדל כהן משמש כשליח הרבי בסקרמנטו, עיר הבירה של קליפורניה. חג החנוכה בפתח והרב כהן רצה להציב

חנוכיית ענק במרכז העיר, אבל הייתה לו בעיה, הוא ידע שחברי הקהילה הרפורמית יקימו קול זעקה גדולה שתמנע את הצבת החנוכייה במרכז העיר.

הרב כהן פנה לידידו מר אלן אידל, שלו קשרים מצוינים בממשל בקליפורניה - שיסייע בידו. "בימים האחרונים עמדתי בקשר עם מנהלי כמה קניונים בבקשה להציב אצלם חנוכייה אך אלו סירבו", סיפר הרב כהן לידידו, "אבל אתה וודאי יודע איזה פרסומי ניסא תגרום הצבת חנוכייה במקום כה מרכזי, דבר שלבטח יביא לקידוש שם שמיים".

מר אידל הבטיח לשליח לנסות ולשכנע את אנשי הממשל שיתנו אישור להצבת החנוכייה במרכז העיר. לבינתיים החליטו שניהם לשמור את העניין בסוד כדי שהרפורמים לא יטרפדו את העניין בטרם קיבל אישור סופי.

"ישבתי לכתוב לרבי", מספר הרב כהן, "וביקשתי שיהיה לנו נס חנוכה בסקרמנטו. באותה שעה הסיכויים לכך היו קלושים, אבל כעבור כמה ימים קיבלתי טלפון ממר אידל שסיפר בשמחה כי קיבל את האישורים הנדרשים להצבת חנוכייה במרכז העיר."

פרסומי ניסא מפתיע

בבוקרו של ערב חנוכה הגיעו אלפי הזמנות לתושביה היהודים של סקרמנטו, וכעבור כמה  שעות החל ה'בלגן': הרפורמים גייסו את כל כלי התקשורת ועד מהרה הואשם הרב כהן  המנסה - כפרובוקאטור -לערער את היציבות והשלום בין כל הפלגים בסקרמנטו. לא פחות.

לא היה אדם אחד בכל סקרמנטו שלא נחשף ל'עוולה' של הרב כהן, ומצד שני לפירסומי ניסא בשידור חי באמצעות כל כלי התקשורת שסיקרו את ה'מלחמה'... מאות יהודים השתתפו בהדלקה כשחלקם מגיעים בעקבות הפרסום בתקשורת...

למחרת היום, מסיים הרב כהן את סיפורו, הבינו כל תושבי סקרמנטו ששום דבר לא ירתיע את שלוחי הרבי לקיים את הוראותיו, גם במחיר כל-כך 'כבד'...

הכול התחיל מלימוד ה'א-ב'

יוסף לנגר, בן למשפחה יהודית שזה עשרות שנים לא היה לה שום קשר (גלוי) ליהדות – חיפש משמעות לחייו. הוא למד באוניברסיטת "ברקלי" המפורסמת בקליפורניה. באותם ימים, שנות השישים, השילו מעצמם הסטודנטים את כל המוסכמות החברתיות והיו מחוסרי רסן. בגדיהם היו נראים כמו סחבות ונהגו במנהגים שונים ומשונים.

יוסף היה מראשי ה'מורדים'. בשלב מסוים, כאמור, חיפש יוסף משמעות לחייו. מישהו סיפר לו באוניברסיטה כי שמע שישנה משמעות מיסטית לאותיות ה'א-ב', אך עליו ללמוד קודם את האותיות הללו, וכך הגיע לשליח הרבי הרב חיים-יצחק דרייזין ולמד עימו את ה'א-ב'.

לימודי ה'א-ב' הביאו עימם שיחות על יסודות היהדות ויוסף הבין כי שם ימצא את מבוקשו, משמעות אמיתית לחייו. בהמשך, נשלח יוסף ללוס אנג'לס שם למד עם השליח הראשי הרב שלמה קונין, ועד מהרה – לא בלי התלבטויות – החליט יוסף לנסוע לרבי ולהתקשר אליו...

"שב ותלמד תורה"

כאשר הגיע הרב לנגר ל-770 ונכנס ליחידות, שאל את הרבי האם להמשיך להיות בקשר עם הסטודנטים, חבריו, שנשארו 'מאחור' ובכך לנסות לקרבם ליהדות או לא. 

תשובת הרבי הייתה שלא לעמוד עימם בקשר לעת-עתה, והסביר: "כל יהודי בעבודתו יכול לפעול להעלות העולם למדרגות גבוהות יותר, אך יש לעשות זאת בסדר והדרגה, לכן, עכשיו שב ותלמד תורה משום שאם תעסוק בקירובם של חבריך הדבר יכול לפגוע בהתקדמותך האישית".

כיום הרב יוסף לנגר משמש כשליח הראשי בס. פרנסיסקו שבקליפורניה, ופועל שם גדולות ונצורות.

הרב והעגלה

אחד הדברים שלשמם מתקיים 'כינוס השלוחים' הוא כדי ללמוד איש מרעהו על רעיונות מקוריים להפצת המעיינות חוצה ולהצלחה בשליחות.

הרב יוסף לנגר השליח בס. פרנסיסקו קליפורניה הוא אחד מהם; רעיון לכאורה פשוט אבל היכה גלים בעירו.

בכל רחבי ס. פרנסיסקו שמעו ומכירים את הראביי המפורסם החולש על כל פינות העיר באופנוע (שכמותו אין בנמצא...) שצמודה אליו 'עגלת-היהדות'.

זקנו המתבדר ברוח ודמותו הרבנית גוררים מבטי אהדה, כשהרב לנגר לא מפסיק מלחייך ולפנות לעוברים ושבים ומציע להם 'יהדות' ב'חינם'...

"כשאתה מחלק בערב ראש השנה תפוח ודבש", אומר הרב לנגר בחיוך, "'לחיים' ביום חג-הפורים, אין אדם שיסרב ליטול חלק בעניין... 

"אין ספק כי הרעיון הזה זכה לתהודה רבה ובזכותו זכו יהודים רבים להכיר את היהדות מקרוב", מסיים הרב לנגר את דבריו.

'גייראת להקת הפופ

עוד מספר הרב לנגר: "הצעירים והסטודנטים בעירנו מושפעים מלהקות מוזיקה בסגנונות שונים, בעיקר מוזיקת 'רוק'. החלטנו להרים את הכפפה ולקרב את הצעירים הללו ליהדות באמצעות להקות המוזיקה בעצמן...

"כאשר אני שומע שלהקה מסוימת עומדת לערוך הופעה בליל שבת אני מציע לצעירים היהודיים להחליף את הכרטיסים שלהם להופעות המתקיימות בימות החול".

רעיון שהגה הרב לנגר גורם לצעירים היהודיים לשמוע לו, ולהצטרף לאירועים וההופעות שהוא מארגן: הרב לנגר הדפיס חולצה משעשעת עם סמל של אחד מלהקות הפופ הפופולאריות רק שהרב לנגר 'גייר' את להקת הפופ וייצר סמל משעשע למדי...

כניסת השבת בחלל

הרב צבי קאניקוב הוא שליח הרבי בפלורידה, במרכז תעשיית החלל על שם 'קנדי'. לפני כ-11 שנה עמד להיות משוגר לחלל יהודי תושב ארץ-הקודש בשם אילן רמון.

את האימונים בטרם ישוגרו לחלל, עשו רמון וחבריו במרכז החלל ביוסטון, ושבועות אחדים לפני השיגור בפועל הגיעו לפלורידה כדי להתאמן על החללית עצמה לפני שעת השי"ן.

כך הכיר אילן רמון את שליח חב"ד הרב צבי קאניקוב.

את האסטרונאוט הישראלי הראשון הטרידו מספר דברים, והוא שיתף אותם יחד עם הרב קאניקוב.

"כיצד אוכל לדעת מתי כניסת השבת?", שאל האסטרונאוט את השליח. השאלה הזו כלל לא הייתה פשוטה כפי שמסביר הרב  קאניקוב: "בחלל, בכל 90 דקות, יש זריחה ושקיעה, כך שכל כ-11 שעות נכנסת השבת, בכל 20 יום חל ראש השנה, ואם כן – כיצד יש לנהוג בחלל".

הרב קאניקוב לא התעצל והריץ את השאלה הזו לרבנים בכל העולם. מסקנת כולם הייתה שעל האסטרונאוט לכוון את שעונו לשעת היציאה מפלורידה ולקבוע את השבת כפי שהיא נכנסת בפלורידה.

שאלה נוספת העלה רמון בפני הרב קאניקוב: היות ובחלל אין את כוח המשיכה, כיצד ניתן למזוג יין לכוס הקידוש? "האם אוכל לעשות קידוש בבקבוק סגור ולטעום מהיין ב...קשית?", שאל רמון.

"בנסיבות בהם אתה נמצא", השיב לו הרב קאניקוב, "בוודאי שמותר לך וזה יהיה קידוש ה' עולמי!"

הסיפור והדרמה שבעקבותיו

את הסיפור הבא מספר הרב מנחם ברוד, עורך 'שיחת השבוע': "היה יהודי, תושב רעננה, שחי עם אישה לא יהודייה הוא קרא ב'שיחת השבוע' סיפור קצר (שהובא מקודם) שכתבנו על יהודי מאירופה שהיה לו קשר דומה והשליח, הרב שבתי סלבטיצקי, שלח אותו לרבי. הרבי אמר לו, 'אני מקנא בך'.

"אותו יהודי היה בהלם. הרבי המשיך: 'כשהקב"ה נותן ליהודי ניסיון, הרי הוא נותן לו סולם שעל-ידו יכול הוא לעלות למדרגה גבוהה מאוד. אני לא קיבלתי את הסולם הזה' סיים הרבי. היהודי מרעננה, קרא את הסיפור הזה ב'שיחת השבוע'. והמילים הללו חדרו לליבו".

"הוא טלפן אל שליח חב"ד ברעננה, הרב אליהו שדמי, וביקש להיפגש עימו בדחיפות. זה היה בבוקר ערב חג הפסח, שיא העומס, אבל השליח חש שיש דברים בגו ונענה בחיוב. 'קראתי סיפור מדהים ב'שיחת השבוע'', פתח היהודי בהתרגשות, 'אני חייב לנתק את הקשר עם האישה'.

כל מי שיביט על התמונה שלו היום", מדלג הרב מנחם ברוד לסוף הסיפור וארשת התרגשות נסוכה על פניו, "יראה יהודי חבוש בכיפה גדולה, עם זקן עבות, שומר תרי"ג מצוות. אנשים שינו את חייהם בעקבות מה? בסך-הכול קראו את 'שיחת השבוע'", הוא אומר בהצטנעות.

שתף לחברים

שתף