עבודה בעיניים

חלק לא קטן מהאוכלוסיה קם בבוקר והולך למקום העבודה, כאשר העבודה שלהם אינה מתאימה להם כלל. למה זה? איך משנים זאת?

מאת: מנחם זיגלבוים

שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר, אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה... (פרקי אבות, פרק א).

 

 

לא מעט אנשים מסכימים לקבל מקום עבודה מתוך אילוץ – הם חייבים להביא הביתה בסוף החודש תלוש משכורת. תחת החופה התחייבו לפרנס את משפחתם בכבוד. כיוון שהם זקוקים נואשות לפרנסה, הם מקבלים (כמעט) כל הצעת עבודה מתוך תקווה שהם יכירו את העבודה וסגנונה ויתחברו אליה במשך הזמן.

 

זו טעות.

 

חלק לא קטן מהאוכלוסיה קם בבוקר והולך למקום העבודה, כאשר מהות העבודה והעיסוק אינם מתאימים לתכונות הנפש שלהם. אז כן, אנחנו יכולים ’לזייף’ יכולות אבל לא לאורך זמן. כל אדם ניחן ב’סל כישורים’ שקיבל משמים, ואותם הוא צריך לרתום לעבודה שמתאימה לאופי ולנפש שלו.

 

במקום להשקיע כוחות ב"אילוף" תכונות הנפש שלנו בהתאמה מאולצת, עדיף להשקיע את הזמן והמרץ בחיפוש אחר מקום הולם לכישורים הטבעיים שלנו. כך נייצר ונפיק עשייה מתוך יעילות מירבית ובנפש שמחה ומלאה. הרווח יהיה כולו שלנו, גם של המעסיק שלהם.

 

לכל אדם יש בעולם שליחות אישית, לפי הכישורים שלו, לפי היכולות והאפשרויות שניתנו לכל אחד. אין דומה אדם לרעהו. לכן, כשמחפשים עבודה, צריך לזכור שזו לא רק המשכורת – אלא גם ביטוי לנפש. קיימים היום הרבה מכוני אבחון שיכולים לסייע למצוא את העבודה המתאימה לכל אדם.

 

וכך כותב הרבי מליובאוויטש באחת מאגרותיו: "..אף שניתנה בחירה חופשית לאדם בנוגע הנהגתו ואורח חייו, כנ"ל, הרי כיון שהעצם שלו הוא באופן מסויים וקבוע והחלטי, מובן ופשוט אשר ככל שמשתדל להתאים הנהגתו להעצם שלו, כן תגדל שלות נפשו ואושרו בחיים ומנוחת הנפש שלו, שבזה תלוי’ גם מנוחת הגוף. אלא שרצה בורא האדם שתהי’ לאדם בחירה חפשית בזה (כנ"ל בנוגע להנהגה) בשביל שיוציא הכשרון והאפשרות שלו מן הכח אל הפועל, להראות שאינו טועה בנוגע למהותו והעצם שלו, אינו מתרשם מהמכשולים והנסיונות שלפעמים מוצא בדרכו זו..." (אג"ק כרך כח אגרת י’תתנט).

 

מנחם זיגלבוים הוא מאמן אישי להצלחה ולמצוינות. eimunmz@gmail.com

 

ובפייסבוק

שתף לחברים

שתף