חיים של משמעות

כך נלמד מחייה של שרה על החיים שלנו ..

מאת: COW

בסלנג הישראלי נפוץ הביטוי "אני מת לעשות חיים"... ולפעמים צורם לשמוע את הסתירה שבביטוי, אם אתה "מת" אז איך תקום לתחייה "לעשות חיים"... גם כאשר נקרא השבוע בתורה, בפרשה הנקראת "חיי שרה" הפותחת בסיפור מותה וקבורתה, ובסיומה, ניחומי בנה יחידה "ויבאה יצחק האהלה שרה אמו... וינחם יצחק אחרי אמו". תתעורר השאלה: התורה מספרת לנו על "אחר המוות..." של שרה, וכל הסיפור נקרא בשם "חיי שרה", אין זאת אלא, שכנראה שהתורה באה ללמדנו שיש "חיים לאחר המוות" או יותר נכון "חיים לאחר החיים".

 

כמובן, שלדעת על החיים שלאחר, ניתן רק לאחר... רק לאחר שעושים את הסיכום הסופי ו"הסך הכול" של "מה יצא מכל זה" או "מה נשאר מכל זה" ניתן לקבוע בברור כי "העסק" היה רווחי, עסק חי... ולכן מתחילה הפרשה את הסיפור ב"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה" - "כולן שוין לטובה" (רש"י)

 

עיון קטן בחיי שרה עד לפרשתנו אינו מעיד כלל על "ירח דבש" במאה ועשרים ושבע שנות חייה ... עד גיל מבוגר ביותר אין לה ילדים, נדודים מארץ לארץ, רעב בארץ, דבר הגורם לה להילקח לבית פרעה, ולאחר מכן לבית אבימלך, ועד ל"פרחה נשמתה" בבשורת סיפור "עקידת יצחק", ואחרי כל זה מספרת לנו התורה כי כל חייה היו "שווין לטובה"...

 

כאן טמון סוד "חיי שרה" - שרה אמינו לא חיה את ה"ארוחת בוקר" או "ארוחת צהריים" טעימה, לגביה ה"לחיות" הוא לא בשביל לאכול... וכאשר מקבלת היא קומפלימנט ממלך גדול ואדיר כפרעה, על יופייה אין זה משמחה כלל, אדרבה ההפך הוא הנכון... לגביה כל זה הוא "שקר החן", "החן" ה"אמיתי" הוא "נר דלוק מערב שבת עד ערב שבת" (מצות הדלקת נרות), וברכה מצויה בעיסה (מצות כשרות), וענן קשור על האוהל (מצות טהרת המשפחה)"...

 

וכל זה קיימה בכל מצב ובכל זמן ב"כולן שוין לטובה"... אך, אם כל זה עדיין לא ברור אם זה באמת "חיים" ... ממשיכה התורה ומספרת לנו כי על-ידי מותה החלה להתגשם ההבטחה של "לזרעך אתן את הארץ הזאת"..."ארץ ישראל לעם ישראל" - וכפי שאומרים חכמנו זיכרונם לברכה: "שלשה מקומות אין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם, ואלו הן: מערת המכפלה ... כמו שכתוב " "וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון", וההבטחה "כי ביצחק יקרא לך זרע" - סיפור שליחות אליעזר ונישואי יצחק ורבקה, שהייתה ממשיכת דרכה וכפי שרש"י מסביר "האהלה שרה אמו" - "... ונעשית דוגמת שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו.

 

עובדות אלו מעידים כי אכן "חיי שרה" היו "חיים" ולא סתם חיים אלא "חיים שלאחר החיים"... כמאמר חז"ל: "ומה זרעו בחיים אף הוא בחיים". כאשר הילדים ממשיכים בדרך אבותיהם "אף הם בחיים".

 

באלבום המשפחתי הפרטי של כל אחד ואחת מאתנו נמצא סבתא "צדקת"... "הסבא שלי היה רב...", "אני ממשפחת רבנים מפורסמת...", לכולנו סבא או סבתא שהתורה וקיום המצוות תפסו מקום יותר חשוב בחיים מאשר "לעשות חיים" ו"וילה - וולוו"... מלמדת אותנו פרשת השבוע, כי הברירה בידינו או שהסיפור של הסבא יהיה "היו היה"... סיפורים של העבר הרחוק... הכתובים בספר ה"יוחסין המשפחתי" או שזה "היה הווה ויהיה..." ישמש לנו דוגמת חיים לחיינו היום יומיים...

 

הכול תלוי בנו.

שתף לחברים

שתף