כולם בסוכה אחת!

כמו המינים, גם לנו קדושה ייחודית רק מכוח האחדות בין כולנו. הקדוש-ברוך-הוא משרה קדושה וברכות באיכות אחרת לגמרי כאשר שוררת בין כולנו אהבה ואחווה אמתית

יותר מכול, מזוהה חג הסוכות עם מסר של אחווה ואחדות. מסר שמובע בשתי המצוות המרכזיות של החג – הישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים.

הסוכה מתייחדת בכך שיש בה מקום לכל אחד. ברמה הרעיונית, יכולים כל ישראל לשבת באותה סוכה ולקיים בה יחד את המצווה – כמו שאמרו חז"ל: "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת". וזה יתרון בלעדי למצוות סוכה. אין עוד אף מצווה שמאפשרת אחווה במידה כזו בין כל היהודים.

ארבעת המינים מביעים את מסר האחדות בהיבט שונה: בערך המוסף שיש לכל חלקי העם, המסומלים בארבעת המינים כשהם יחד דווקא. האתרוג – לו טעם וגם ריח – מסמל את היהודים המלאים בתורה ובמצוות. הלולב – שלפריו (התמר) טעם ולא ריח – מסמל את היהודים הלומדים תורה, אך לא מצטיינים בקיום המצוות. ההדס – לו ריח ולא טעם – מסמל את היהודים המלאים מצוות כרימון, אך אינם מצטיינים בלימוד התורה. הערבה – חסרת הטעם והריח – מסמלת את היהודים שאין בהם שום מצוינות, לא בתורה ולא במצוות.

אוגדים את המינים ונוטלים אותם יחד – ודווקא כך מקיימים את המצווה. אם חסר מין אחד – אפילו זו הערבה, שכשהיא לעצמה אין בה שום ייחודיות – אין שום מצווה בנטילת יתר המינים! רק החיבור בין כל המינים יחד, המסמלים את כל הסוגים שבעם, יוצר מעמד של תשמיש מצווה. של מציאות שניתן להתקשר דרכה אל מי שציווה את המצווה – הקדוש-ברוך-הוא.

מצוות ארבעת המינים מלמדת, כי הקשר בין כל היהודים נחוץ לכל היהודים. כמו המינים, גם לנו קדושה ייחודית רק מכוח האחדות בין כולנו. בלעדי האחווה נפסדים לא רק מי שמזוהים עם הערבה הפשוטה, אלא גם מי שמזוהים עם האתרוג ההדור. כי הקדוש-ברוך-הוא משרה קדושה וברכות באיכות אחרת לגמרי כאשר שוררת בין כולנו אהבה ואחווה אמתית.

כך אנחנו אומרים בכל תפילה: "ברכנו אבינו – כולנו כאחד". הברכה מגיעה רק כאשר אנחנו באחדות, כולנו כאחד. כמו תמונת תצרף (פאזל), שיופיה מותנה בכך שלא נפרד ממנה אף חלק אחד ולא משנה מהו – כך היופי האמיתי של פסיפס העם תלוי באחווה שבין כל חלקיו. רק אז מעניק לנו אבינו ברכות מיוחדות.

את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" מפרשים חז"ל: אהוב את הזולת – כמוך, כאילו הוא חלק ממך, עצמך ובשרך. כשם שאתה אוהב את כל אברי גופך במידה שווה, למרות שונות-הערך ביניהם – כך עליך לאהוב את כל אחיך במידה שווה, למרות השונות ביניכם. שלמותך שלך מותנית באחווה בינך לבין כל רעיך, כך שאהבתך אותם היא בעצם ממד של אהבתך את עצמך.

עם התגלותו של מלך המשיח בגאולה השלמה, תבוא לידי ביטוי הזיקה העמוקה בין כל העם. מובא בספרים, כי הגאולה לא תושלם עד שיצא אחרון היהודים מן הגלות. כל עוד יישאר בגלות יהודי, לא משנה מיהו – יישאר עמו בגלות גם חלק מהשכינה כביכול, וממילא תתעכב גם גאולתם של יתר העם. רק כאשר ישתחררו מהגלות כל חלקי השכינה, נוכל לזכות בגילויי האלוקות הגדולים של הגאולה.

אחד הביטויים של אותם גילויים אלוקיים יהיה, לדברי חז"ל, בסעודת-מלכים שיכין הקדוש-ברוך-הוא לכולנו מבשרו של לווייתן עצום-ממדים. הסעודה תיערך בסוכת-ענק שתיבנה מעורו של אותו לווייתן. אנו מצדנו נמשיך להדק את האהבה ואחווה שבינינו, בין כל המינים שבעם – ונבקש מהקדוש-ברוך-הוא להמחיש בפועל ממש את הישיבה של כל ישראל בסוכה אחת – בסוכת עורו של הלווייתן.

באדיבות: עלון הגאולה מעניין ועכשווי.

שתף לחברים

שתף